נגישות
שירות לקוחות: 1-800-071-100 info@mayanot-hasharon.co.il
מהו מקור מי השתייה בישובי התאגיד (תל מונד, קדימה –צורן, פרדסיה, אבן יהודה וכפר יונה)?

רוב המים המסופקים לצרכנים בישובי התאגיד מגיעים מחברת "מקורות" (כ-90%), והשאר מבארות מים.

אילו בדיקות מבוצעות לאיכות מי השתייה?

כל הבדיקות המבוצעות במי השתייה נעשות על פי תכנית דגימות המוכתבת על ידי משרד הבריאות. הבדיקות מבוצעות בצנרת המים, בבריכות האגירה, בחיבורי הצנרת עם חברת "מקורות", ובבארות. נדגמים משתנים כגון בדיקות בקטריאליות, עכירות, מתכות, ריכוז כלור נותר ופלואור. בבארות המים מבצעים בדיקות למשתנים נוספים רבים, ביניהם חומרים אנאורגניים, חומרים אורגניים נדיפים, מיקרו-מזהמים מקבוצת חומרי הדברה, חומרים בעלי השפעה אורגנופלטית (טעם, ריח, וכו'). ניתן לצפות בדוחות איכות מים של "מעיינות השרון בקישור הבא [קישור ל"שקיפות סביבתית" באתר שלנו].

מהן תקנות מי השתייה ומי אחראי לאכיפתן?

איכות המים קבועה ב''תקנות בריאות העם (איכותם התברואתית של מי שתייה ומתקני מי שתיה) התשע"ג – 2013 . התקנות במלואן מופיעות באתר האינטרנט של משרד הבריאות . "מעיינות השרון" מבצעת בדיקות על פי הנדרש בתקנות.

האם רצוי ומותר לשתות מי ברז?

מי השתייה המסופקים דרך מערכת המים לתושבים הם ברמה תברואתית טובה ביותר, הפיקוח על איכותם הינו הדוק ביותר, ועל כן ניתן בהחלט ואף רצוי לשתות אותם. יחד עם זאת, כיוון שמרגע כניסתם לצנרת הביתית המים נתונים לעיתים להשפעת הצנרת הפנימית או מתקנים שמותקנים בה, יש להקפיד על תחזוקה הולמת של הצנרת ומתקני המים בבית. אם מותקן בבניין ציוד ייעודי לטיפול במים כגון מכלי אגירה, מסננים, מכשירים למניעת זרימה חוזרת וכדו' יש לדאוג לתחזוקה של אותו ציוד לפי הוראות היצרן ובמסגרת זו להחליף מסננים המותקנים בו, לנקות מפחיתי לחץ, לטפל במכלי מים לפי ההמלצות המופיעות כאן באתר, לשטוף צנרת ביתית אם בוצעו בה תיקונים ולשטוף את צנרת המים בבתים חדשים. בכל מקרה שמתעוררת בעיה במערכת הביתית יש לקרוא לשרברב. נוכח הצורך בשתייה מרובה בארצנו החמה. על פי המלצת משרד הבריאות, בארצנו החמה מומלץ לשתות לפחות שני ליטרים מים ביום!

האם ניתן לחלות כתוצאה משתיית מים?

לאור הטיפול הקפדני של ספקי המים בשמירה על איכות המים, והפיקוח ההדוק של משרד הבריאות, ידועים רק מקרים נדירים ביותר של אירועי זיהום שמקורו במערכות מים, ואשר גרמו למחלה כלשהי. מחלות שמקורן במי שתייה מאופיינות בדרך כלל על ידי הקאות ושלשולים, והן עלולות להיגרם מטיפול לקוי במים או זיהום החודר למים.

כיצד בודקים את המים ומי עורך את הבדיקה??

"מעיינות השרון" מבצעת את הבדיקות השגרתיות באמצעות עובדי התאגיד, אשר עברו הסמכה של משרד הבריאות (דוגם מוסמך) לבצע בדיקות אלו, או על ידי דוגם מוסמך חיצוני. הדגימות נשלחות למעבדת משרד הבריאות אשר מדווחת על כל חריגה באיכות המים. בדיקות כימיות מורכבות יותר מבוצעות ע"י חברות חיצוניות ונשלחות גם הן למעבדות מוסמכות. דגימות מים נלקחות מנקודות החיבור עם חברת "מקורות", בבארות המים, בכניסה וביציאה מבריכות האגירה, ובמספר רב של נקודות דיגום ברשת הצינורות העירונית, לפי הנחיות משרד הבריאות. המרכיבים הכימיים נבדקים מידי מספר שנים במקורות המים בהתאם לגודל האוכלוסייה ופריסתה ועל סמך ההנחיות הקבועות בתקנות מי השתייה במשרד הבריאות.

האם מים המכילים כלור בטוחים דיים לשתייה?

כן. בדיקות רבות הוכיחו כי רמת הכלור הקיימת במי השתייה, אשר מטרתה לשמור על מים נקיים מחיידקים, הנה בטוחה.

מהם קוליפורמים ומה המשמעות של הימצאותם במי השתייה?

הקוליפורמים הם קבוצת חיידקים שאפשר למצוא במעיים של בני אדם ובעלי חיים. לפיכך, נוכחותם של הקוליפורמים במי השתייה היא אמת מידה לאפשרות הימצאותם של חיידקים גורמי מחלות במים. במסגרת הבדיקות המתבצעות במי השתייה, נבדקת היתכנות הימצאותם של חיידקי קוליפורמים במים בהתאם לתקנות משרד הבריאות.

האם אפשר להבחין באיכות המים לפי מראם, טעמם או ריחם?

שלושת הסימנים הללו חשובים ואולם צריך להתייחס אליהם כאמת מידה ראשונית בלבד. ברור שיש להימנע משתיית מים שאינם נראים נקיים, שטעמם מוזר או שהם מדיפים ריח רע, להוציא ריח קל מאוד של כלור המוסף למים לפי תקן מחייב כדי להבטיח את איכותם.

מדוע לעיתים יש חול במים?

במהלך זרימת מי השתייה בצנרת, לאורך זמן, שוקעת על קרקעית הצינורות כמות קטנה של חול המגיעה מהקידוחים. בעקבות שינויי לחצים או תיקונים ועבודות אחזקה בצנרת הפרטית או העירונית, עלולה כמות קטנה של חול להתערבב במים הזורמים ולהגיע גם לבתי התושבים. במקרים כאלה מומלץ להניח למים לזרום מעט עד שהחול נשטף. כמו כן אנו שבים ומזכירים לצרכנים הפרטיים שיש לדאוג לתחזוקתם הנאותה של מכשירים ביתיים לטיפול במי השתייה.

מדוע יש למי השתייה, לעיתים, גוון צהוב, חום או אדום?

המקור להופעת גוונים אלה במי השתייה היא חלודה שהצטברה בצנרת הביתית העשויה ברזל או פלדה. היא נגרמת בעיקר בצנרת שלא הייתה בשימוש זמן רב יחסית. חלודה אינה רעילה, וכדאי גם במקרים כאלה להניח למים לזרום עד היעלמות הגוונים, אך מומלץ לבדוק את הצנרת ולשקול את חידושה.

מדוע, לעיתים רחוקות, יש למים גוון ירקרק?

בבתים שעל גגותיהם מותקנים מיכלי אגירה למים ולא טופלו כראוי, עשויות להתפתח אצות שהן המקור לצבע הירקרק. (בהמשך תוכלו למצוא הוראות מפורטות כיצד לבצע תחזוקה נכונה של מיכלים לאגירת מים).

אילו חומרים ומוצרים גורמים לסתימות ביוב?

מהניסיון שהצטבר מתברר שסתימות ותקלות ברשת הביוב הביתית נגרמות לעיתים קרובות מהשלכת מוצרי היגיינה,כגון : מגבונים, חיתולים לשימוש חד פעמי, תחבושות ועוד לאסלה ודרכה לרשת הביוב הביתית. מוצרים אלה סופחים נוזלים והם יכולים ליצור סתימות במערכת הביוב הביתית, השכונתית ואף העירונית. כתוצאה מהתקלות והסתימות הללו עולה הביוב על גדותיו וגורם למטרדים סביבתיים ותברואתיים.

מדוע לעתים נראים מי הברז לבנים?

הלובן נגרם מבועות אוויר זעירות המופיעות לעתים במים כתוצאה מחידוש אספקת מים לאחר הפסקת מים. אין לתופעה זו השפעה בריאותית. בועות האוויר נעלמות מעצמן בכלי פתוח תוך מספר דקות.

מהם "מים קשים"?

קשיות המים נגרמת על ידי שני חומרים כימיים - סידן ומגנזיום. חומרים אלה נמצאים באופן טבעי במים שמקורם בקידוחים באקוויפר ההר, אשר סלעיו עשירים בסידן ומגנזיום. צירוף של שני חומרים אלה בעת חימום גורם להיווצרות אבנית. מים קשים אינם מזיקים לבריאות.

האם מים שיוצרים אבנית בקומקום יגרמו לנו לאבנים בכליות?

לא, החומר ממנו נוצרת האבנית הוא פחמת סידן לשתייה ואין לו שום קשר עם "אבנים בכליות".

מדוע נותרים אחרי פעילות מדיח הכלים כתמים על כלי הזכוכית?

הכתמים שעלולים להופיע על כלי הזכוכית לאחר ההדחה והייבוש נגרמים על ידי מינרלים בלתי מזיקים שנשארים בכוס כאשר המים מתאדים. קיימים בשוק מוצרים המונעים את היווצרות הכתמים.

מה מקור הכתמים הנוצרים בספל הקפה, בווילון המקלחת ובדלת הזכוכית באמבטיה? כיצד ניתן להסירם?

מינרלים המומסים במים נוטים לשקוע כאשר המים מתחממים או מתאדים. צבעם של מינרלים אלה הוא לבן כמו סיד או גיר, והם מצטברים בקומקום, בספלי קפה, במקלחון ובדלת הזכוכית באמבטיה. כדי להסיר את המינרלים האלה, ניתן להשתמש בחומרים שונים המיועדים לכך הקיימים בשוק.

איך לשמור על איכות המים שבמיכל מי השתיה בבניין בו אני גר?

בהתאם להנחיות משרד הבריאות לניקוי וחיטוי מערכות אספקת מים עבודות הניקוי והחיטוי יבוצעו רק ע"י מי שהוכשר לכך ע"י משרד הבריאות. יש לבצע פעולות אחזקה תקופתיות במיכלי מים המהווים לעיתים חלק ממערכות להגברת לחץ במבנים בני יותר מ- 3 קומות, כדי למנוע זיהומים גורמי מחלות או טעמים רעים. גם אם לא הרגשתם טעם או ריח מיוחדים הדורשים פעולת ניקוי - יש לבצע פעולות ניקוי בכל מקרה פעם בשנה. (מומלץ לבצע באמצעות בעל מקצוע): 1. לסגור את כניסת המים למיכל או לבריכת האגירה. 2. לבצע ריקון מלא של המיכל או בריכת האגירה. 3. לאחר הריקון יש לסגור את פתחי היציאה של המים מהמיכל או הבריכה. 4. לנקות את המיכל או הבריכה, באמצעות מברשת עם זיפים קשים ולהתמקד בעיקר בפינות ובאזורים שהמשטחים בהם אינם חלקים. 5.לבצע שטיפה עד להוצאתם מהמיכל או הבריכה של כל שאריות הלכלוך. 6. חיטוי: החיטוי יבוצע בזהירות רבה ולאחר שהובטח שהמקום שבו הוא מתבצע מאוורר היטב. פעולת החיטוי כוללת את השלבים הבאים: א. הכנת נוזל החיטוי. מוסיפים לדלי מים חצי כוס של אקונומיקה לשימוש ביתי (ללא חומר בישום). ב. מורחים את תמיסת החיטוי על כל מחיצות המיכל או הבריכה. ג. ממתינים בין שעה לשעתיים. ד. שוטפים את תמיסת החיטוי ודואגים שמי השטיפה יזרמו אל מחוץ למיכל או הבריכה ולא אל הצינור המחובר אל הצנרת הביתית. ה. משאירים את המיכל פתוח למספר שעות עד לסילוק ריח האקונומיקה ולייבושו המוחלט. ו. סגירת המיכל, מילואו במים ופתיחת ברזי יציאת המים אל הצנרת הביתית. הגנה על המיכל להבטחת איכות המים 1. נעילת הגישה לגג הבניין או לכל שטח אחר שעליו מותקן המיכל כך, שלא תתאפשר גישה למי שאינם מוסמכים. 2. אבטחת המכסה של מיכל המים והגישה אליו. 3. יש לציין באופן ברור ובולט את מועד הטיפול האחרון.

אילו פעולות ביתיות צורכות הכי הרבה מים?

הורדת מים בשירותים - 40% אמבטיה ומקלחת - 32% כביסה - 14% הדחת כלים -6% מי שתייה ובישול - 5% כיור האמבטיה - 3% שטיפת הבית - 4%

מהי כמות המים אותה צורך אדם ביום?

ממוצע הצריכה השנתי של אזרח מדינת ישראל הוא כ- 110 קוב לשנה. השימוש במים משתנה בהתאם לצריכה האישית: אם יש צורך בהשקיה, אם יש בבית מכונת כביסה ומכונה להדחת כלים. כמובן, כמות המים שמשתמשים לבישול ולשתייה משתנה מאדם לאדם.